גורמים לנשירת שיער
בחלקים שונים בגוף האדם, שהשיער הוא אחד מהם, קיים אנזים בשם 5-אלפא-רדוקטאז (5R). בעזרת אנזים זה מתפרק הורמון הטסטוסטרון והופך לדיהידרוטסטוסטרון, או בראשי התיבות הלועזיים DHT.
כאשר ה-DHT נקלט באתרי הקליטה שלו על זקיקי השיער שבקדמת הקרקפת ובמרכזה, הוא גורם להרס הדרגתי שלהם, כנראה עקב תגובה הגנתית. כלומר, המערכת החיסונית של הגוף מזהה בטעות את הזקיקים שבהם נקלט ה-DHT כגוף זר, ותוקפת אותם עד לחיסולם המוחלט. כל התהליך הזה מושפע למעשה מתהליך גנטי הורמונלי, ולכן עד גיל ההתבגרות, בשנים שבהן הטסטוסטרון מצוי בגוף בכמויות נמוכות יחסית, נוצרת כמות DHT מועטה מכדי להזיק לזקיקי השיער. לאחר גיל ההתבגרות עולה במידה ניכרת כמות הטסטוסטרון בגוף, ואתה גם כמות ה-DHT. בשלב זה מתחילים הזקיקים להינזק. הם הולכים ומתכווצים בהדרגה, תקופת הצמיחה בהם מתקצרת ותקופת המנוחה מתארכת, והשיער נעשה דק יותר ואיכותי פחות. תהליך זה נמשך שנים עד לחוסר תפקוד מוחלט של הזקיקים, שבסופו נושר השיער.
דפוסי התקרחות אצל נשים וגברים
דפוס ההתקרחות הפרוגרסיבית הוא הדפוס הנפוץ בקרב התקרחות גברית וגם בקרב התקרחות נשית, אם כי בצורה פחות בולטת. בעוד גברים סובלים בדרך כלל מהתקרחות טיפוסית המתאפיינת בנסיגת קו השיער ובקרחות באזור הרקות ("מפרצים") ובקודקוד, נשירת שיער נשים מתבטאת בדרך כלל מהידלדלות השיער בחלקו העליון של הראש, אך לרוב הן שומרות על קו השיער.
לאורך השנים האמינו כי ישנם גורמים שונים להתקרחות, ובהם עצבנות, יתר זרימת דם בקרקפת, חבישת כובעים, סירוק מוגזם של השיער או סירוק מועט מדי, קרקפת מלוכלכת ושומנית, קשקשים, מחלות שונות, תזונה לא נכונה ועוד. לסובלים מנשירה הוצעו מאות "תרופות פלא", שנתגלו כמובן כחסרות כל תועלת.
נשירת שיער עלולה אמנם לנבוע מגורמים שונים כגון מחלה, תרופות מסוימות, מצב של לחץ נפשי, אך רוב האנשים הסובלים מהתקרחות טיפוסית או מנשירה פרוגרסיבית ירשו את הנטייה מהוריהם. ברוב המקרים הסיבה להתקרחות היא גנטית, כלומר: היא מורשת מגנים המועברים מצד האם או מצד האב, ולעתים מצד שניהם. יחד עם זאת, לפעמים עשויה הנשירה לדלג על דור.
רוב האנשים סובלים במידה מסוימת מנטייה לנשירת שיער, ובגיל 50, 60 או 70 מעטים הם אלה היכולים להתהדר בשיער מלא כמו בגיל ההתבגרות. בעלי הנטייה הגנטית יתחילו בדרך כלל לאבד שיער מוקדם יותר ובמידה רבה יותר מאלה שאין להם נטייה גנטית לכך.
ברבע מהגברים בני 25 ניתן לראות סימנים כלשהם לאיבוד שיער, ושיעור זה עולה לשלושה רבעים בבני ה-60. מתוך אותם גברים בני 60 המראים סימני התקרחות, בכמחציתם תתאפיין ההתקרחות במיקומה בקדמת הראש ובחלקו העליון.
גם נשים חווות הידלדלות שיער עקב נטייה גנטית, אך איבוד שיער משמעותי מתרחש אצלן לרוב אחרי גיל המעבר.