התקרחות מתרופות

90 אחוזים מכלל השיערות בקרקפת מצויים בשלב צמיחה, תשעה אחוזים – בשלב נשירה, ואחוז אחד – בשלב מנוחה. קיימת רשימה ארוכה של תרופות היכולות להשפיע על שלב הצמיחה ולגרום לבעיות נשירת שיער היכולות בסופו של דבר לגרום לכדי התקרחות, הנפוצות שבהן:

• תרופות נוגדות קרישה כגון heparin, , aspirin coumarin.
• תרופות לטיפול בהפרעות בבלוטת התריס, כמו iodine, methylthiouracil ו-carbimazole.
• תרופות פסיכיאטריות כגון lithium ,valproate, carbamazepine.
• גלולות למניעת היריון. על פי רוב, חודשיים-שלושה לאחר הפסקת נטילתן ניתן להבחין בנשירת שיער משמעותית הנובעת מהפסקת צריכת אסטרוגנים. בדומה לכך, ירידת רמת האסטרוגנים אחראית גם לנשירת השיער לאחר היריון.
• תרופות נגד יתר לחץ דם כגון captopril, beta-blockers.
• תרופות נגד אקנה כמו Roacutane.
• תרופות נגד כאבים ונגד דלקות דוגמת indomethacin ,ibuprofen.
• אנטיביוטיקה כגון chloramfenicol ,gentamicin.
• תרופות נגד מחלות ראומטיות כ-allopurinol,chloroquine (אנטי מלריה).
• ויטמינים: צריכת יתר של ויטמין A.
• טיפול כימותרפי הוא גורם המשפיע מאוד על שלב צמיחת השיער, דבר המוביל לכדי קרחת מוחלטת. בדרך כלל, לאחר הפסקת הטיפול שב השיער לצמוח. סוג זה של נשירה נקרא נשירת שיער מפושטת בשלב אנגן.

מידע נוסף על סוגי התקרחות

• התקרחות נשית
• התקרחות גברית